"יאלה, את באה להליכה?" שאלה בתמימות חברתי הטובה, אפי, הסתכלתי עליה במבט המום, הליכה למקרר? הליכה לבית קפה סמוך? למה את מתכוונת "אישה משוגעת שצועדת כל יום ב5 לפנות בוקר וקוראת לזה הנאה צרופה".
אני יודעת, יש טרנד כזה של בריאות, לאכול נכון, לתפעל את הגוף בצורה טובה, ובגדול, בגדול אני חושבת שזה מעולה, לכן, נשים טובות, אבל אני, אני עצלנית מידי, בשביל לשים בגדי ספורט ולצאת להליכה ללא יעד, מה גם, תוציאו לי את השוקולד מהסיסטם ותקבלו "מפלצת דו ראשית", באמת, זה לא בשבילי, השוקולד, זה בשביל האנושות.
ועם כל זה, לפעמים אני מקנאה באותן נשים שלבושות בחליפות ספורט מדוגמות, הכל מתאים להכל והן יוצאות לריצה ומשקיעות את הזמן הזה בעצמן, אין ילדים, אין בעל, יש זיעה ואופנה טובה.
אז החלטתי שאני פשוט קונה חליפת ספורט, שמה לי מוזיקה ויושבת על איזה ספסל ומקווה שבעלי יאמין לסיפור שמכרתי לו על בריאות ושקר כלשהוא.
