פעם אחת הגננת שאלה את אחת הילדות מה היא
מציירת והילדה השיבה "את אלוקים",
הגננת ענתה לה "אבל אף אחד לא יודע איך אלוקים נראה", הילדה לא נשאר חייבת והשיבה, "תיכף כולם ידעו".
הרבה פעמים, אנחנו מקבעות את דרך החשיבה, חיות דפוסים שמקבעים את המחשבה שלנו,
בטוחות שהדרך שבחרנו היא זו שתוביל אותנו ליעד ולא עוצרות לרגע להבין, שלעיתים הדרך ליעד עוברות במסלולים רבים.
למרות האהבתי הגדולה לאפליקצית ״וויז״ שמקצרת זמנים משמעותית ומאפשרת לי להיות נטולת דאגות בדרך,
אני מרגישה שהיא חוסמת אותי מלמצוא את הדרך הנכונה.
כשכולם הולכים באותה הדרך, קשה מאוד למצוא קול ייחודי ואותנטי.
קול מקורי הוא כזה שנשמע דווקא כשחוקרים, מערערים ולא מוכנים לקבל דבר כמובן מאליו.